מיני מגיפה
מוות מדום לב הוא מיני מגיפה, מסביר ד"ר שטיינר. בארה"ב לבדה מתים מהתופעה כ 300 אלף בני אדם בשנה. זהו מוות המתרחש תוך שעה מתחילת התסמינים ונגרם לרוב על ידי התקף לב שבו נחסם אחד מהעורקים המספקים דם ללב. העדר חמצן לשריר גורם לאי יציבות חשמלית ולהפרעות קצב קטלניות.
קוצב לב בת 104
קוצב לב הושתל בגופה של לאה, אישה בת 104 תושבת אחד הקיבוצים בעמק הירדן. האישה הגיעה למרכז הרפואי פוריה כשהיא סובלת מקוצר נשימה ודופק נמוך.
מנהל היחידה להפרעות קצב , ד"ר הלל שטיינר , מסביר, לאה סיפרה שהייתה מתעלפת מעת לעת ואכן בבדקות שנערכו לה הבחנו בהפרעות בזרימה החשמלית בלב. ההשתלה בוצעה לאחר התיעצות עם מומחים נוספים ובגופה הוכנס קוצב שמתאים לצרכים של לאה ושישמור על תזמון הלב. הסוללה שהושתלה בגופה תחזיק 10 שנים. עכשיו היא ממתינה שבתה בת ה 80 תבוא לקחת אותה חזרה לקיבוץ.
30 ביולי 2013 Mynet
התקף לב
אישה בשנות ה 50 לחייה שנפשה בכנרת חשה ברע ופונתה לטיפול בבית החולים פוריה. האישה סובלת במשך שנים מהפרעות קצב הלב. בעת בילוי בכנרת עברה התקף והובהלה לבית החולים פוריה, שם עברה טיפול אבלציה אשר מטפל בהפרעות קצב לב ואף מביא לריפוי מלא.
ד"ר הלל שטיינר, מנהל היחידה להפרעות קצב הלב, ציין כי בבדיקה התברר שהתושבת סובלת מדופק מהיר בשל הפרעת קצב. "מאחר והיא טופלה בתרופות ללא הצלחה, הצעתי לה לעבור בדיקה אלקטרופיזיולוגית במהלכה החדרנו חוטי חשמל עדינים ללב. ראשית גרמנו להפרעת קצב יזומה, ברגע שאיתרנו את מקור הבעיה, צרבנו את הנקודה".
כתבי ynet 15.09.10, 15:16
הכל נגמר
שמעון גרשון פרש: "מתקשה להאמין שהכל נגמר"
שמעון גרשון פרש ממשחק, הדמעות זלגו והמילים לא הצליחו לתאר את הכאב והמועקה. שמעון גרשון, אחד הבלמים הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי, כינס אחר הצהריים (ד') מסיבת עיתונאים במלון דניאל בהרצליה, בה הודיע על פרישה ממשחק פעיל בגיל 33, בעקבות בעיות שהתגלו בליבו. הבלם, מהדמויות היותר מיוחדות בענף, התקשה להסתיר את התרגשותו וסיפר בדמעות על ההחלטה הקשה שנאלץ לקחת.
"בחודש האחרון היתה התנהלות רפואיות, שהגיעה לשיא כאשר התבקשתי להפסיק את האימונים", אמר גרשון במסיבת העיתונאים. "ערכנו את הבדיקות ב'ביקור חולים' בירושלים. אני רוצה להודות לכולם, בעיקר לדוקטור שטיינר".
מתוך אתר local
הלב נדם
המכשיר תיעד: הלב נדם לעשר שניות
במשך חודשים ארוכים סבל תושב הצפון ממקרים חוזרים של עילפון ואובדן הכרה. ד"ר הלל שטיינר מ"פוריה" העריך שמדובר בהפרעת קצב וכדי לוודא את האבחון הושתל בחזהו של דניאל מכשיר מתקדם, המתעד את קצב הלב. התוצאות היו מפתיעות מאז חודש ינואר סבל דניאל גבאי (57), תושב הצפון, ממקרים חוזרים ונשנים של עילפון ואובדן הכרה. במהלך החודשים שחלפו עבר עשרות בדיקות לאיתור הבעיה, אך ללא הצלחה.
"בפעם הראשונה זה קרה לי ביום שישי אחרי סעודת השבת, קמתי מהכסא, הרגשתי ערפול, צנחתי ואיבדתי את ההכרה", מתאר גבאי.
לפני שבוע אושפז גבאי במרכז הרפואי " פוריה". ד"ר הלל שטיינר מנהל היחידה להפרעות קצב, העריך כי מדובר במקרה לא שגרתי של הפרעת קצב לכן השתיל בחזהו של דניאל מכשיר מתקדם, "לופ ריקורדר", המתעד את קצב הלב לאורך זמן.
ימים ספורים לאחר מכן דניאל איבד את ההכרה והתעלף במקלחת, בביתו בטבריה. כשהתאושש ביקש מאשתו ללחוץ על מכשיר ה"לופ רקורדר" ובאופן זה להקפיא את רישום קצב הלב 5 דקות לאחור. כשהגיע לבית החולים בדק ד"ר שטיינר את התיעוד שנרשם והתברר שלבו של דניאל נדם למשך 10 שניות."לא ציפינו שתהיה הפסקת דופק כל כך ארוכה באדם ללא רקע לבבי" הסביר ד"ר שטיינר .
הודות לממצא זה הושתל לגבאי בשבוע שעבר קוצב לב. באותו ערב הוא סיפר, "הייתי במין מערבולת של פחד וחוסר ודאות. בפעם האחרונה התעלפתי פעמיים במהלך יממה אחת. זו הרגשה מאד קשה. עכשיו אני כבר מרגיש יותר טוב, אני שמח שהבעיה אותרה וטופלה. אני מרגיש הקלה עצומה, הצילו אותי".
ד"ר הלל שטיינר: "הלופ רקורדר מצליח לעלות על מקרים מאד קשים לאבחנה, עכשיו אחרי שאבחנו את בעיית הפרעת הקצב וטיפלנו בה, דניאל יוכל לחזור לחיי שגרה תוך מספר ימים".
המגפה השקטה
הלב הוא איבר נפלא הפועל ללא לאות וללא צורך בתיקונים שתים וחצי מליארד פעמים במהלך החיים שלנו. שריר הלב מתכווץ כתוצאה מזרם חשמלי. באופן תקין מקור אותות החשמליים הוא מאזור של הלב הנקרא "צומת הסינוס", הנמצא בחלק העליון של העלייה הימנית של הלב, צומת הסינוס משחרר אותות חשמליים בקצב מסודר לפי הצרכים של גופינו.
עם הגיל, שיבושים עלולים להתרחש בזרימת החשמל בפרט בחלק העליון של הלב, העליות ומאותות חשמליים ממקורות אחרים בלב בפרט סיבי שריר המצויים על הורידים המחזירים דם ללב מהריאות. נגרמת זרימה חשמלית בלתי סדירה היכול לגרום לשיבוש בהפעלה החשמלית של הלב, ולדופק מהיר ולא סדיר. בנוסף, בגלל ההתכווצות הלא סדירה, עליות הלב אינן מתרוקנות לגמרי בזמן התכווצות ונוצרים בהם קרישי דם מסוכנים. הפרעת קצב הזו, נקראת פרפור פרוזדורים, והיא מאובחנת ע"י ביצוע אק"ג או בעזרת ניטור של קצב הלב .
פרפור פרוזדורים הינו הפרעת הקצב השכיחה ביותר ופוגעת ב10% מהאוכלוסייה מעל גיל 75. פרפור פרוזדורים במיוחד מסוכן בגלל החשש שקרישי הדם שנוצרו בלב, עלולים להיסחף, ולסתום כלי דם חשובים במיוחד במוח ולגרום לשבץ מוחי. בנוסף, חולים עם פרפור יכולים לחוש חולשה, דפיקות לב, כאבים בחזה וקוצר נשימה. מאידך, ישנם חולים שאינם מרגישים דבר.
לשמחתנו, קיימת טיפול יעיל מניעתי לתסחיפים. טיפול בנוגדי קרישה כמו קומדין, נמצא כאפקטיבי מאד במניעת שבצים מוחיים. למרות יעילותו, טיפול בקומדין הינו מסורבל, ודורש מעקב בעזרת בדיקות דם תכופות לשמור שהדם לא תהיה דליל יותר או פחות מדי וגם שמירה על דיאטה מיוחדת דלת ויטאמין K. לאחרונה נכנסו לשוק שני תחליפים לקומדין שאינם דורשים בדיקות דם לניטור: פרדקסהוקסרלטו. בינתיים התרופות נכנסו לסל הבריאות לחולים המתקשים באיזון תחת טיפול בקומדין או המצויים בסיכון מוגבר מאד לשבץ מוחי.
כאשר אדם סובל מהתקף פרפור פרוזדורים שאינו חולף באופן עצמוני, והדבר מאד מפריע מאד בתפקוד, ניתן לבצע היפוך חשמלי, בו ניתן ללב נזע חשמלי רגעי, אז מופסק כל פעילות חשמלית של הלב, ואז בכ מהמקרים 80%מתחדש קצב הסדיר של צומת הסינוס. טיפול זה בד"כ מוצלח לטווח הקצר, אך לרוב נדרשים עזרים נוספים בכדי לשמור שהפרפור לא יתחדש. קיימים מספר תרופות העוזרות על שמירת קצב הלב, וישנם חולים המטופלים בהם בהצלחה לאורך שנים. לרוב, עם הזמן היכולת של התרופות למנוע התקפים נשחק. למי שעדיין מאד סובל, ניתן לבצע צריבה חשמלית מיוחדת בו ניתן לנתק חשמלית את הלב מסיבי השריר על הורידים. סיכויי ההצלחה עם צריבה טובים יותר מאשר עם התרופות, אך מדובר בפרוצדורה פולשנית עם אפשרות רחוקה לסיבוכים.
לסיכום: פרפור פרוזדורים הינו הפרעת קצב שכיחה היכולה לגרום לשבץ מוחי. לאלו הסובלים מדפיקות לב או סדירות של הקצב כדאי לפנות לרופא בכדי לבצע בירור כדי אבחן את מקור דפיקות הללו. לאחרונה נתרבו אופציות הטיפוליות בפרפור פרוזדורים הן במניעה של תסחיפים והן בשמירה על קצב הסינוס. לאלו הסובלים מומלץ לגשת לרופא לב/מומחה להפרעות קצב בכדי לבדוק אפשרויות טיפוליות חדשות.
דום לב וה-ICD
מוות מדום לב הנו בעיית בריאות חמורה, הממיתה בארה"ב בלבד 300,000 אנשים בשנה.מוות מדום לב, המוגדר כמוות המתרחש תוך שעה מהתחלת התסמינים, נגרם לרוב ע"י התקף לב בו נחסם אחד מהעורקים המספקים דם ללב.היעדר החמצן לשריר גורם לאי יציבות חשמלית ולהפרעות קצב קטלניות. חלק מהמקרים נובעים מגורמים נוספים כמו נזק מהתקף לב קודם, דלקות בשריר הלב, או תסמונות גנטיות המסוגלות לפגוע במבנה שריר הלב או לגרוםלהפרעות קצב. כאשר מתרחש אירוע כזה יש לבצע היפוך חשמלי באופן מיידי. מכת החשמל ע"י דפברילטור, מפסיקה את הפרעת הקצב, ומביאה לקצב לב תקין לאחר מכן. עד למתן מכת החשמליש לבצע עיסוי לב והנשמה, בכדי למנוע נזק למוח בשל היעדר חמצן.
הצורך במניעת אירועים כאלו הוא קריטי. בהיעדר צופה היודע לבצע החייאה ומצויד בדפיברילטור הסיכוי לשרוד הינו זעום ועומד על 7%.בנוסף,זיהוי מוקדם של אוכלוסיות בסיכון קשה ולוקה בחוסר דיוק. ישנם אוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה, כגון אלו שסבלו מהתקף לב קודם עם ירידה קשה בתפקוד חדר שמאל. מאידך, לרוב הלוקים בדום לב אין מחלת לב ידועה קודמת. הם רקבעלי גורמי סיכון למחלות לב, כמו עישון,סוכרת ויתר לח"ד.הפסקת העישון מפחיתה משמעותית את הסיכון לדום לב וכן טיפול בסוכרת ויתר לח"ד. לקבוצת הסיכון הגבוה ביותר להפרעת קצב קיים מכשיר מושתל, אפקטיבי מאוד המטפל בפרפור חדרים. זהו הדפיברילטור המושתל (ICD).
ה ICD הינו פיתוח גאוני של ממציא יהודי בשם מישל מירובסקי. ד"ר מירובסקי, ניצול שואה מפולין, הגיע ארצה לאחר המלחמה ולמד רפואה בליאון שבצרפת, בהיעדר בתי ספר לרפואה אז בארץ. לאחר התמחות בתל השומר ובמקסיקו סיטי הוא התמנה לקרדיולוג במרכז הרפואי "אסף הרופא". מורו, פר' הלר מתל השומר לקה בליבו, ולאחר מכן סבל מהפרעות קצב חוזרות. שבוע לאחר שהלר שוחרר מבית חולים הוא נפטר באופן פתאומי באמצע ארוחת ערב. מירובסקי החליט לפתח מכשיר שימנע מחולים אחריםגורל דומה. בהיעדר אמצעים להגשים את חלומו אז בישראל, ירדמירובסקי לארה"ב והתמנה לקרדיולוג בבית חולים בבלטימור בארה"ב.
מירובסקי ושותפיו פיתחו מכשיר בגודל של קופסת סיגריות המושתל בגוף (ראה תמונה). המכשיר מכיל סוללה ומחשב. למכשיר מחובר חוט חשמל הנכנס ללב. בעזרת החוט, קצב הלב מנותר באופן מתמיד. באם המכשיר מזהה הפרעות קצב, הוא יפסיק אותן ע"י קיצוב מהיר או ע"י מתן שוק חשמלי חזק. שנים רבות לעגו האנשים למירובסקי, אך לבסוף הפוטנציאל מוצה. כיום חבים לדפיברילטור את חייהם אלפי אנשים. בשנת 2012 בלבד הושתלו כ 1800 מכשרים בישראל. המכשיר עבר פיתוחים רבים. בעבר, בגלל גדלו, הוא הושתל בניתוח בטני. כיום לאחר תהליכי הקטנה, הICD מושתל בהרדמה מקומית בבית החזה. כמו בכל פיתוח אנושי, יכולותלהווצר בעיות. בעיות נפוצות הינן אילו המתרחשות בזמן ההשתלה כמו זיהום ודימום וכן בעיות בתקינות המכשיר עצמו. למרות כל זאת מדובר בסך הכל במכשירים אמינים.
ה ICD מיועד לכאלו הנמצאים בסיכון גבוה לדום לב. לאוכלוסיה הכללית מומלץ לשמור על אורח חיים בריא, להמנע מעישון ומדיאטה עתירת סוכר ושומן. הקפדה על כל הנ"לכבר הביאה להפחתה ניכרת בתמותה ממחלות לב בישראל. ענין נוסף כולל הצגת דפיברליטורים חיצוניים במקומות של התכנסות ציבורית כמו בבתי נסת ומגרשי ספורט וחינוך הציבור בביצוע החייאה בסיסית.
החלים מתפקוד בקצב
תושב כפר כנא החלים מהפרעה בתפקוד קצב הלב
אל המחלקה הקרדיולוגית ודרכי הדם בבית החולים פוריה הגיע נאצר ראסם בן ה 58 מכפר כנא לביצוע בדיקות. נאצר סובל כבר 25 שנה מכאבים בחזה ודופק חזק. בסוף אוגוסט 2013 הוא עבר טיפול אבילציה ע"י ד"ר הלל שטיינר והוא החלים.
מתוך – משפחה – השבועון לבית היהודי 18.12.2014
שיוועתי אליך ותרפאני
ד"ר הלל שטיינר – קרדיולוג של גדולי ישראל
עשרות אלפי לבבות פועמים עברו תחת ידיו המיומנות של ד"ר הלל אברהם שטיינר, מבכירי הקרדיולוגים בארץ, אבל הוא לעולם לא ישכח את הימים שבהם פעם ליבו של כלל ישראל בין אצבעותיו כשטיפל בגופם החולה של גדולי ישראל ומנהיגי הדור.